על אבי מוריס ז"ל

  להפרד מהורה שהלך לעולמו , זה כמו שנלקח ממך עמוד אחד משני עמודי התווך שעליהם בנית את העמוד השלישי וזה אתה.

הכאב גדול וגם הגעגוע.

אבי משה-מוריס נולד ונפטר בי"ג בשבט . חי 74 שנה . כך נקבע למעלה.  על קברו נחקק באבן מספר תהילים פסוק ג' מפרק קמט,  המשפט שהכי מתאים להיכתב עליו: "  יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל; בְּתֹף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ-לוֹ."  כי זה מה שאהב בחייו...לשמוח ולשמח, לרקוד ולהרקיד, לשמוע את תפוף הדרבוקה ולתופף ,להאזין לצליל הכינור..........ואת זה ספגתי . 

 בתום השבעה מצאתי שני פסוקים בתהילים שהרגשתי אותם כלפי אבי והלחנתי להם לחן.  מקווה שבאחד הימים ישמע השיר הזה וינוגן לזכרו של אבי.

פרק כה, פסוק יג    נַפְשׁוֹ, בְּטוֹב תָּלִין;    וְזַרְעוֹ, יִירַשׁ אָרֶץ.

       יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל; בְּתֹף וְכִנּוֹר, יְזַמְּרוּ-לוֹ." 

פרק לד,פסוק  יג    מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים;    אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.

 ומה שנותר הוא הגעגוע.  הגעגוע הכי חזק שלי לאבא שלי, הוא זמן ערב שבת,געגוע לקידוש,געגוע  לחיבוק ולנשיקת השבת....ועל כך  כתבתי..

געגוע לך אבא..

דמעה קטנה זולגת מעיני

וזה אומר שמתגעגעת אליך

אבא ..

כאן בפנים בתוך הלב

הכאב עולה ומשתלב

עם עוד דמעה

על שאתה אינך כאן..

אינך בעת קידוש שבת

קולך חסר..

חסר המבט..

חסר החיבוק

ואיתה גם הנשיקה על הלחי..

יודעת אבא

כי אתה שם למעלה

כי זה דרכו של כל אדם

אך רק תדע ..

שאם היה אפשר

הייתי רוצה  לראותך

עוד פעם

יושב כאן לצידי

ומחבק אותי

חיבוק חזק

חיבוק מרגיע

שיחרט כאן

בתוך הלב..

אך יודעת אבא...